#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. אלו דברים מפסידים לפאה (משנה - 9, פרטי הדינים יתבארו בגמרא)?<br>2. מנין? <br>3. מה הדין נתכון להפריש על המצר [- קטע בשדה שמוגבה] והשדה שלאחר המצר?<br>4. ""חצב"", האם מפסיק לפאה? מה עשה בזה יהושע (רב חסדא, רבי חנינא)?"	"1. א. נחל - [נהר, מלשון ""נחלי מים""]. גמרא - אפילו שלא מושך מים רק נתקבצו בו מים. ב. שלולית - אמת המים שמחלקת מים לאמות אחרות. גמרא - דוקא מושך מים. ג. דרך היחיד - ד' אמות. ד. דרך הרבים - ט""ז אמות. [גמרא - החידוש בזה - ללמד במשניות הבאות לגבי אילן שגם דרך הרבים לא מפסיק]. ה. שביל היחיד - גודלו צר מאוד שמניח רגל ומרים רגל. ו. שביל הרבים - גם היחיד דוקא קבוע בימות החמה ובימות הגשמים. [החידוש - שגם שביל הרבים אם אינו קבוע גם לימות החמה וגם לימות הגשמים אינו מפסיק]. ז. בור - שדה שלא נחרשה ולא נזרעה. ח. ניר - שדה שנחרשה ולא נזרעה. ט. זרע אחר. <br>2. כתוב ""שדך"" לשון יחיד, שאינו מוציא משדה על חברתה. עד כדי כך - רבי יוסי בשם רבי יוסי בר חנינא - אפילו כבר הפריש בדיעבד משדה על חברתה לא קדשה. <br>3. רבי יסא - לא ענה, שהסתפק בזה. והקשו משיטתו במקום אחר, שביאר בשם רבי יוחנן שהטעם שזורע שבת או חרדל בג' מקומות שצריך להפריש מכל אחד ואחד, שדרכן להזרע ערוגות ערוגות, א""כ רואים שלדעתו אפילו ערוגות מפסיק, ק""ו מיצר. ודחו - שאכן לדעתו מפסיק, וכל השאלה מה הדין בדיעבד אם קדש או לא. [שמואל פירש משנה הנ""ל - שבשבת ורדכי אין הכל מתבשל בפעם אחת]. רבי הושעיא - לא קדש. <br>4. [חצב - זרעים שהשורשים יורדים ישר ולא מתפשים לצדדים]. רבי יוסי ברבי חנינא - מפסיק. <br>רב חסדא - בזה חילק יהושע את ארץ ישראל לשבטים. רבי חנינא - בהם תיחם יהושע את ארץ ישראל."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/ואלו מפסיקין/דף טז		
